כשהנער או הנערה נסגרים
בגיל ההתבגרות הרבה דברים קורים בפנים ולא נאמרים בקול. נער שהיה פתוח פתאום נסגר בחדר, נערה שהייתה בטוחה בעצמה מתחילה לוותר על מפגשים עם חברות. ההורים מנסים לדבר, ומקבלים "הכול בסדר".
- חרדת מבחנים, לחץ לימודי ופחד מכישלון
- חרדה חברתית, בדידות, תחושה של "אני לא שווה"
- השוואות ברשתות, דימוי עצמי ודימוי גוף
- הסתגרות, מצבי רוח קשים, קושי לבטא רגשות
איך אנחנו עובדות עם נוער
בני נוער צריכים להרגיש שמקשיבים להם ולא שופטים אותם. המפגשים מתנהלים בגובה העיניים, בשפה שלהם, ובקצב שלהם. ביחד מזהים מה מפעיל את הלחץ או הפחד, עובדים על השורש שלו, ובונים כלים שאפשר להשתמש בהם לפני מבחן, במפגש חברתי או בערב קשה.
ההורים מעודכנים בקווים כלליים, תוך שמירה על הפרטיות של הנער או הנערה. זה חלק מבניית האמון.
חשוב לדעת
אם נער או נערה מדברים על פגיעה עצמית או על רצון לא לחיות, יש לפנות מיד לגורם מקצועי: רופא המשפחה, קופת החולים, או קו החירום של ער"ן בטלפון 1201.
שאלות נפוצות
הנער לא רוצה ללכת לטיפול. מה עושים?
זה נפוץ מאוד. אפשר להתחיל בשיחה עם ההורה, ולפעמים שיחת היכרות קצרה בלי לחץ מספיקה כדי שהנער ירצה לנסות.
אפשר להיפגש בזום?
כן. הרבה בני נוער מרגישים נוח יותר בזום מהחדר שלהם. אפשר גם בקליניקה בנאות שמיר, רמלה.
ההורים יודעים מה נאמר במפגשים?
ההורים מעודכנים בכיוון הכללי ובהתקדמות. התוכן האישי נשאר בין הנער למטפלת, חוץ ממצב של סכנה.